<h1>המנהיג הלכ' אירוסין ונישואין</h1>
<h2>דף ב.</h2>
המקדש את האשה יקדשנה או בכסף או בטבעת שאין עליה אבן דלא סמכא אדעתא בקידושיה דסברא שהאבן שוה יותר ויותר מכדי דמיה ולא גמרא ומקנייא נפשה, ויאמ' לה הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל בטבעת זו ובפני עדים כשירים, אבל המקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו אפי' שניהם מודין, ומברך על הכוס בפ"ה, ואחר כן בא"י אמ"ה אקב"ו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות על ידי חופה וקידושין בא"י מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין, משום דסליק מנשואות אמ' חופה ברישא והדר קידושין, [ורבנו משה ז"ל הוסיף והבדילנו מן העריות וכו' שלא יראה וקדשנו במצותיו וצונו להדבק בהן חס ושלום, וחותם בא"י מקדש עמו ישראל וכו' וכן היא בתלמו' בכתובות פ"א, ובמסכת כלה]. ואסר לנו כו', כמו ששנינו, כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנידה שלא טבלה. ואע"פ שאין מברכי' באיסור אינו מזכירו כאן אלא כדי לחבב את ההתר שאע"פ שהתחיל בה מעשה אסורה לו עד שתינשא ועד שיברך ברכת נישואין כדתנן במס' כלה, אינמי מפני שאיסור עריות איסור קדושה מזכירו בברכה ומפני שפותח וחותם כקידוש והבדלה, כדאמרי' בכתובו' פ"ק, תקינו ביה ברכה על הכוס כקידוש והבדלה ומפני שהיא מצווה גדולה וכן במילה.
<h2>דף יח:</h2>
וחופה נקר' על שם שחופה אותה בטליתו, כדאמ' בהאשה נקנית [קדושין י"ח ע"ב], לא יוכל למכרה בבגדו בה, כיון שפירש טליתו עליה לשם נישואין שוב אינו רשאי למוכרה, וכן ופרשת כנפיך על אמתך כי גואל אתה, זו פריסת טלית, וכן מעיד הנביא ואפרוש כנפי עליך וגו' וארשתיך לי וגו', וזהו שכתו' את בתי נתתי לאיש הזה שהכנסתיה לחופה, על כן מנהג צרפת ופרובינצ' לתת מפה צבועה בראש שניהם זכר לפריסת הכנף שפורס כנף בגדו עליה. אב"ן. ראיתי בצרפת בשעה שמקדשי' פורסין טלית אחד על החתן והכלה וסביבותם, ויש טעם לדבר לפי שברוב אסיפת העם אשר שם יראה כמקדש אשה בשוק, ורב מנגד אדמקדש בשוקא משום פריצותא, לכך מכסין אותן לקדש בצניעות. אב"ן.
<h2>דף כט:</h2>
וזה שנהגו בצרפת ובפרובינצ' שכל החתנים מתעטפי' בציצית בהכנסת החופה יש לי סמך במדרש למה נסמכה פרשת ציצית לנשואי אשה דכתי' גדילים תעשה לך וסמיך ליה כי יקח איש אשה וגו', לומ' לך חתן חייב בציצית. אב"ן. [וקצת יש לי ראיה לדבר דאמרי' פ' האשה נקנית [קדושין כ"ט ע"ב] א"ל מאי טעמא לא רמית חוטי, א"ל משום דלא נסיבנא, למדנו כי מלפני הנשואין לא היה דרכן להתעטף בציצית ואע"פ שאמ' קטן היודע להתעטף אביו לוקח לו ציצית כדי לחנכו קאמ'].
